יחזקאל נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ ואח'

פסק דין

ביום 25/1/10, רכש התובע מהנתבעת 2, רכב מסוג סקודה אוקטביה, אשר נועד לשמשו כמונית. במהלך חודש פברואר אותה שנה, קיבל התובע את הרכב לחזקתו, או אז גילה כי תוספות אשר הזמין לרכבו ואף שילם עליהן, לא סופקו בפועל, כמו כן, נאלץ לבצע תיקונים בגיר של המונית, וכן במזגן אשר התקלקל מספר פעמים במהלך התקופה הרלוונטית לכתב התביעה. בשל האמור, ביקש התובע לחייב את הנתבעות בגין התוספות שלא סופקו, בגין הפסד ימי עבודה שנדרשו לו לתיקון המזגן והגיר, ובגין טרדה ועגמת נפש אשר נגרמו לו עקב האמור. התובע העמיד את סכום התביעה על 8,250 ₪.

בבית המשפט, צמצם התובע את תביעתו והעמידה רק על הפסד ימי העבודה בגין הימים בהם נאלץ לתקן את המזגן. לפיכך, נזקו המבוקש של התובע הינו סך של 3,500 ש"ח, המהווים תחשיב שערך לגבי אבדן ימי העבודה.

עוד ביקש התובע במהלך הדיון למחוק את הנתבעת 2 מכתב התביעה, באשר הנתבעת 2 אינה קשורה בתיקון המזגן, ולפיכך הוריתי על מחיקתה של הנתבעת 2 מכתב התביעה.

התובע הסביר בבית המשפט כי מספר חודשים לאחר שרכש את הרכב החלו בעיות במיזוג האויר. לכתב התביעה צרף 6 חשבוניות המעידות על התיקונים שבוצעו.

יודגש, כי התיקונים בוצעו במסגרת אחריות היצרן וללא תשלום מצד התובע.

מועדי התיקונים, על פי החשבוניות הם: יולי 2010, אוקטובר 2010, פברואר 2011, יוני 2011, אוגוסט2011, ספטמבר 2011.

הנתבעת 1 טענה כי בהיותו של התובע נהג מונית, השימוש אשר נעשה ברכב אינו שימוש ממוצע, ולכן התקלות שנגלו במדחס ובמעבה של מזגן הרכב נובעות משימוש ממושך בלבד ולא מתקלה בייצור. הנתבעת 1 העידה כי החלפת מעבה ומדחס בוצעה 3 פעמים בלבד: ביולי 2010, פברואר 2011 וספטמבר 2011, וכי בין תיקון לתיקון גמע הרכב 70,000 ק"מ.

עוד ציינה הנתבעת 1 כי התיקונים בוצעו במקום, ללא צורך כלל בהשבתת הרכב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת על פני גרסתו של התובע.

עיון בחשבוניות המצורפות לכתב התביעה, תומך דווקא בגרסת הנתבעת 1 לפיה רק בשלושה המועדים אותם ציינה בעדותה, הוחלפו מדחס המזגן והמעבה: בחודש יולי 2010, כלומר 5 חודשים מהרכישה, בחודש פברואר 2011, לאחר 7 חודשים מהתיקון הראשון, ובחודש ספטמבר 2011, לאחר 7 חודשים מהתיקון השני. ביתר הביקורים במוסך, אכן נבדק המזגן אולם לא נדרשה החלפת רכיבים במערכת המיזוג.

מהעדויות עולה כי הרכב נשוא התביעה שימש את התובע כמונית, וכי התובע עשה ברכב שימוש מוגבר עקב כך, כ- 70,000 ק"מ בכל פרק זמן בין התיקונים. המועדים בהם תוקן המזגן פרושים על פני כחצי שנה לערך בין תיקון לתיקון, בהם גמע הרכב עשרות אלפי קילומטרים. דברי הנתבעת 1 ביחס לזמני התיקון במוסך לא נסתרו על ידי התובע, משמע, לא מדובר בתיקונים בהם הרכב הושבת יום שלם מנסיעה, אלא מדובר בשעות ספורות.

העולה מן המקובץ הינו איפה, כי התובע נאלץ לפנות למוסך כל כמה חודשים עקב בעיות במזגן אשר טופלו במסגרת האחריות. לא נסתרה טענת הנתבעת 1 לפיה התובע לא הפסיד ימי עבודה שלמים בכל פעם שפנה למוסך. לא הוכח בפני כי תיקון מערכת המזגן במסגרת האחריות, כל חצי שנה לערך, בשים לב לקילומטרים אותם גמעה המונית בין תיקון לתיקון, הינם בלתי סבירים.

הנתבעת 1 הסכימה בדיון לממן טיפול ראשון ברכב חדש אותו רכש התובע מהנתבעות, וזאת, בלי קשר לתוצאות התביעה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

נוכח אי עמידתה של נתבעת 1 על מתן הוצאות, ולאור העובדה שהנתבעת 2 נמחקה בראשית הדיון- לא ראיתי ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: